יום רביעי, 5 בדצמבר 2012

פנים אל מול פנים מפגש עם יהודה פוליקר


 אם יש זמר שצרוב בתודעה הישראלית ומזוהה איתה, זה יהודה פוליקר.  למרות שהוא דור ראשון למשפחה שעלתה ארצה, המוזיקה שלו לא ארץ ישראלית קונבנציונאלית, ועדיין בפרספקטיבה אחורה השירים שלו ליוו ומלווים רבים מאתנו ומזוהים עם תקופות בחיינו. כל כל הרבה אלבומים שכולם סיפורי הצלחה, פרס על מפעל חיים.

 התרגשנו מהמפגש איתו, האינטואיציה שלי מהיכרות עם השירים והמילים שלו לחשה  לי שאני הולכות לפגוש יוצר וזמר גדול שהוא גם בעל נשמה גדולה וחמה . 

הגענו לאולפן של הג'אם שהיה מלא אורחים, חברים ועובדים שידעו  שפוליקר מגיע לאולפן. כ-ו-ל-ם בלי יוצא מן הכלל רצו להגיע.

כמו ששיערתי ביני לבין עצמי, המוזיקאי יוצא הדופן הזה שהגיע להישגים מוזיקליים עצומים והצלחה גדולה מאוד בכל אלבום שלו חייב להיות....כן, כן פרפציוניסט אין דרך אחרת.

נכנסתילאולפן  עם עוד כמה אורחות ואורחים  לפני סיום הבלאנס, אבל פוליקר לא היה מרוצה מכיוון הגיטרה שלו, זה לא היה כמו שרצה ועד הדקה האחרונה עמל ועל קבלת הצליל המדויק, הצליל של פוליקר אני אומרת .. אחרי הכל פוליקר מנהל דיאלוגים מדהימים עם הגיטרה ואם הוא אומרת שהיא לא נשמעת כמו שצריך, אז הוא יודע מה הוא אומר.

הג'אם התחיל. פוליקר הגיע לאולפן עם שני נגנים מוכשרים שניגנו על בוזוקי וגיטרה. ניגן שירים מתקופות מגוונות, ביוונית ובעברית, לסירוגין החליף בנגינה בין הבוזיקי לגיטרה . שמענו שיר חדש  שלו  ביוונית בהשמעת בכורה, שירים מהאלבום החדש ושירים מגוונים מהרבה אלבומים ותקופות ..

http://www.youtube.com/watch?v=GHh4SVPXf4g –לימונרו

אני עצמתי את העיניים ודימיינתי שאני נמצאת ביוון ואוחזת כוס אוזו ביד ומתענגת על חוויה מושלמת. האולפן והאורחים קבלו את פוליקר בהמון אהבה, כי הוא איש של אהבה ואי אפשר שלא להחזיר לו במחיאות כפיים ריקודים ושמחה גדולה כפי שראוי בטברנה יוונית.

פוליקר סיפר על האלבום  החדש "ז'קו" שבו הקליט את הוריו. הוא סיפר שזה אלבום משמעותי מאוד עבורו, שהמוזיקה הגיעה מהבית. הוא השווה את יצירת האלבום לגובלן שתופרים ומחברים לאט לאט. מאבא שלו הוא קבל משהו ווקלי. משם הלחין ועיבד עד שהגיע לאלבום הזה שהוא כולו יצירת מופת שמבטאת את האהבה העזה להוריו, ובמילותיו, היה לי כל כך טוב שלא עזבתי את הבית עד גיל 33 :)

כשהשעון הציג את השעה עשר, משה מורד, מנהל התחנה שהגיע לג'אם שזה מקרה חריג בפני עצמו, אמר "פוליקר זה פוליקר ואנחנו גולשים איתו לשעה השנייה". פוליקר המשיך לנגן ולרגש אותנו במשך עשרים דקות נוספות ואף אחד לא רצה שזה יגמר.

בסיום הג'אם הובטח לנו ראיון עם פוליקר אך מפאת קוצר הזמן הראיון נערך ב... מסדרון. ואני קבלתי הצצה לתוך העינים של פוליקר עמוק פנימה ומקרוב .

  המקורות שלך הם יוונים, סלוניקאים. כשהתחלת לנגן חשבת שאתה שאתה הולך לעשות חיבורים בין העולמות ?  

"כשעושים מוזיקה לא חושבים על כלום. מוזיקה זה משהו פנימי עמוק. משהו דוחף אותנו  לשם. אם לא הייתה לי את הגיטרה הייתי היום במקום אחר בחיים. המזל שלי הוא שנמשכתי תמיד לדברים שסובבים סביב מוזיקה  ולא חשבתי שאני יעשה חיבור בין העולמות אבל כך יצא."
מעריץ גדול של בנזין  וחבר שלי טוב, ביקש ממני לשאול אותך.. יהודה קטע אותי ואמר: "מתי אני עושה תקליט חדש של בנזין?" עניתי לו לא, דווקא איזה שיר של תסלם אתה הכי אוהב ? כולנו צחקנו מסביב. פוליקר עונה: "יש להם שיר של יענקלה רוטבליט אני לא זוכר את השם." ואז יהודה החל לזמזם את "לכי ילדה אהובה".

  יש לך המון אלבומים שכל אחד טוב יותר מקודמו , בחרתי  לשאול אותך על האלבום "אפר ואבק" האם ההקלטה של האלבום הזה הייתה מורכבת  מבחינה נפשית?

"ההקלטה הייתה מורכבת ביותר. היו פה שתי דמויות דומיננטיות, את יודעת  לא הייתי לבד שם, היו פה שתי דמויות דומננטיות  שכל אחת מושכת לכיוון שלה, היו מלא התנגשויות. עובדה שאחרי אפר ואבק לא עבדתי עם יעקב במשך שלושה תקליטים ורק אחר כך חזרנו לעבוד יחד."

  יתכן  שזה נוצר בגלל המטען  הזה ששניכם דור ראשון לניצולי שואה?

"כל המטען הזה יצר וולקנו שבו השתחררו מאיתנו ומכל  מי שנגע בדבר מטענים עוצמתיים. היה יותר נכון  אם "ז'קו " יצא קודם כי הדיסק נגמר במילים: "והגרמנים אספו אותנו בתחנות הרכבת ושלחו אותנו לגרמניה"  אבל זה המתין וז'אקו יצא רק אחר כך."

  שאלה של רועי דהן, הזמר: איך בן אדם שעשה את האלבום הכי טוב שנעשה בארץ "אפר ואבק" מרגיש ומה אחר כך ?

"עשיתי את "ז'קו", עשיתי את "אהבה על תנאי", עכשיו אני עושה שלושה שירים אצל מלכת אצל מלכת יוון שאני כתבתי. זה לא נגמר זה רק מתחיל." ופוליקר מחייך חיוך ענק.

  המוזיקה שלך נוגעת בנושאים מורכבים, לא קלים ולא פופלארים, שואה, מוות, שכול. איך אתה מסביר את העובדה שכל שיר שלך ולא משנה באיזה נושא הוא נוגע, הופך להיות אהוב ע"י הקהל ?

"מהמקום שאני כותב ומייצר את השירים. מילד אותם. זה מהמקום של הכאב הפנימי של כל אחד ואחד מאיתנו שנוגע בכולנו, חלק מאתנו נוגעים במקום הזה, חלק לא נוגעים בזה, יהיו כאלה שלא יקבלו את מה שאגיד או אשיר אבל זה אני, גם מי שלא מקבל יגיע יום אחד שבו יתכן וכן יקבל כי יזהה את המקום הפנימי שלו שמוכן לקבל. מוכן שהוא יגע בזה. כי זאת האמת של הקיום שלנו ואי אפשר לברוח ממנה , שם אני מתעסק בעיקר, שם הקיום שלי"

 ציור, מתי זה התחיל אצלך?  נכנסתי לבית של מאיר קוטלר שהציג בפני ציורים של אמנים ושם ראיתי בפעם הראשונה ציור שלך, מדהים..

"זה התחיל  בילדות אצל המורה חיה בשיעורי ציור,  במודעות לא הגעתי לשם , עם השנים פה ושם ציירתי. כשהגעתי לתל- אביב עם בנזין הכרתי את הציירת יהודית לוין והיא הייתה הטריגר שלי להתחיל לצייר. הייתי כמוה התחלתי לאסוף דיקטים ברחובות ולצייר עליהם , חילקתי ציורים לחברים, עד שיום אחד המנהל שלי אמר 'תערוכה' , עניתי לו - אני לא צייר אני מצייר"

במפגש פנים אל מול פנים עם פוליקר, פגשתי פוליקר שעבר כברת דרך, מביט בראי להשתקפות דמותו ומחייך אליה, לא ממצמץ . פוליקר שעבר תהליך  שחווה את הכאב והלך איתו שנגע בחיים ובאמת שלו, הוא הביט אלינו  אלינו בהמון אהבה רגישות וכנות, פגשתי פוליקר  שלם עם עצמו   וזה הסביר לי טוב יותר את שלמות היצירה שלו כי כשאנחנו  באים עם האמת שלנו זה נוגע וזה פוליקר בשבילי היום.  

http://www.youtube.com/watch?v=6WDWKQwt3A4 - פנים אל מול פנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה